התקנת תנורי אינפרא-אדום בחדרי אמבטיה – בלי לגרום לשריפה
התקנת נורות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה פירושה בעצם מאבק נגד האדים. מים וחשמל לא יכולים להתערבב – כולם יודעים את זה. אם הבידוד של המכשיר אינו מספיק טוב, עלולות להתרחש זרימות חשמליות לא רצויות, או אפילו שריפה.
הטריק האמיתי הוא לוודא שיש מחסום איתן בין רכיב החימום לבין המעטפת של המכשיר.
התמודדות עם הלחות
בחדר אמבטיה עם אדים רבים, אי אפשר להסתמך רק על כמות מסוימת של אוויר כדי לשמור על הבטיחות. אנו משתמשים בזכוכית קוורץ איכותית ובכיסויים קרמיים מיוחדים כדי להפריד את חוט הטונגסטן מהסביבה. החיבורים חייבים להיות אטומים לחלוטין. אם אפילו כמות קטנה של לחות תחדור לתוך הנורה, חוט הטונגסטן עלול להישבר מיד. אנו מוודאים שהמכשירים האלה שומרים על עמידותם החשמלית, גם כאשר כל המשטח שלהם רטוב מאד.
הנקודה החלשה: החיבורים
ברוב המקרים, הבעיות נוצרות בחיבורים. בין אם משתמשים בחוטי הולכה רגילים או בחוטים מיוחדים, החיבורים חייבים להיות אטומים. אנו משתמשים בגומיות סיליקון או בחומרי אפוקסי כדי למנוע חדירה של לחות לחיבורים. אם החיבורים יהיו חשופים, המים יחדרו לחיבורים החשמליים דרך כוחות קפילריים. זו הדרך שבה נוצרת קורוזיה וכל מיני בעיות חשמליות.
המאבק בין חום לבין אטימות
הבעיה היא שהחום גורם לחומרים להתרחב. כאשר התנור עובר מטמפרטורת החדר ל-500 מעלות צלזיוס שוב ושוב, זה יוצר לחץ עצום על החיבורים. צריך למצוא את האיזון הנכון. אם החיבורים יהיו קשיחים מדי, הצינור הקוורץ עלול להישבר. אם החיבורים יהיו רפויים מדי, האדים יחדרו ויהרסו את המכשיר.
בנוסף, חשוב מאוד לחבר את המעטפת החיצונית של המכשיר לקרקע. זו הדרך היחידה להבטיח שהאדם שמשתמש במכשיר יהיה בטוח.